לאימון ניסיון לתרומות

סיפורים מהחיים

משחקים במגרש, מנצחים בחיים
ילדים שהצליחו כנגד כל הסיכויים

סיפור הצלחה: יוסף סולטנוב – כשהטניס פותח דלתות

יוסף סולטנוב, נער מיוחד בן 13.5, מהווה דוגמה מעוררת השראה לכוחו של הספורט בשילוב והעצמה. כתלמיד בכיתת תקשורת בחטיבת הביניים לחדשנות ויזמות ע"ש יגאל אלון ביקנעם, יוסף מוכיח שעם תשוקה ונחישות, אין גבולות להתפתחות האישית.

דרכו בטניס החלה לפני ארבע שנים, כשהצטרף לקבוצת "ספיישל טניס" בבית הספר היסודי דליות. קבוצה זו הוקמה במיוחד כדי לאפשר לתלמידי כיתות התקשורת להתנסות בספורט הטניס בסביבה מותאמת ותומכת.

מהרגע הראשון, יוסף גילה חיבור עמוק למשחק. לאורך האימונים, ניכר היה השיפור לא רק ביכולות המשחק שלו, אלא גם בביטחונו העצמי וביכולותיו החברתיות. ההצלחה וההתלהבות שלו הובילו לצעד משמעותי נוסף – הצטרפות לקבוצת טניס שמתאמנת באופן שוטף, בה הוא מתאמן פעמיים בשבוע עם בני גילו.

ההישג המרשים ביותר הוא האופן בו יוסף השתלב במרכז הטניס ביקנעם. "אני מאוד מודה וגאה שבמרכז טניס ביקנעם אני לא מרגיש שום שוני מילדים אחרים", מספר יוסף בגאווה. ואכן, הוא חלק בלתי נפרד מהקבוצה, מקובל על חבריו והמאמנים, ומשתמש במשחק ככלי להתמודדות עם אתגרי החיים.

סיפורו של יוסף מדגים כיצד פעילות ספורטיבית מותאמת, יחד עם סביבה תומכת ומקבלת, יכולה לפתוח דלתות ולאפשר שילוב מוצלח והעצמה אישית.

סיפור הצלחה: לירון טזזו – מ"דור העתיד" למובילת דרך

לירון טזזו, נערה בת 17.5 מבאר שבע, מייצגת סיפור מעורר השראה של התמדה, צמיחה והתפתחות אישית דרך עולם הטניס. דרכה החלה בגיל 6, כשהצטרפה לתוכנית "דור העתיד" במרכז הטניס והחינוך בבאר שבע – תוכנית ייחודית שנועדה להעצים ילדים יוצאי העדה האתיופית.

מה שהחל כתחביב של פעמיים-שלוש בשבוע, התפתח למסע משמעותי הרבה יותר. כיום, לירון מתאמנת כמעט מדי יום בקבוצה התחרותית, אך ההישגים הספורטיביים הם רק חלק קטן מסיפור ההצלחה שלה.

עבור לירון, מרכז הטניס הוא הרבה יותר ממגרש אימונים – זהו בית שני שהעניק לה ערכים, שיעורי חיים וחברויות משמעותיות. הגישה הייחודית של המרכז, המדגישה את חשיבות הלימודים והערכים אף יותר מהספורט עצמו, השפיעה עמוקות על התפתחותה. מגיל צעיר, היא הפנימה את החשיבות של מצוינות אקדמית לצד המצוינות הספורטיבית – גישה שהיא ממשיכה ליישם עד היום.

סיפורה של לירון ממחיש כיצד תוכנית ספורט משמעותית, המשלבת ערכים וחינוך, יכולה להוות קרקע פורייה לצמיחה אישית ולהצלחה בכל תחומי החיים.

גשם של בשורות לקידום הטניס בחברה הערבית
סיפרנו לפני ימים אחדים על פרויקט הטניס והחינוך ברהט, וכעת נשתף אתכם בעוד בשורה: שיתוף פעולה עם עיריית טייבה בקידום פעילויות טניס וחינוך לילדי העיר ויישובי אזור המשולש – יהודים וערבים גם יחד. בחודשים האחרונים מאמן העל רונן מורלי, מנהל תחום החברה הערבית שלנו עלם איברהים, המאמן חאג׳ יחיא מואמן וצוות נפלא של מאמנים נוספים, מגיעים לבתי הספר בטייבה ומלמדים את הילדים את יסודות המשחק, במקביל להכשרת 8 מורות ומורי חינוך גופני בעיר כמדריכי טניס מקומיים. תהליכים אלו נועדו בשלב הראשון לקיים מסגרת של "STREET TENNIS" במתחמי החינוך והספורט בטייבה ולהנחיל למשתתפות ולמשתתפים הצעירים אין-סוף טניס וערכים. כל זאת בכדי לחבר עוד ועוד ילדים גם מהחברה הערבית למשחק, לערכיו הייחודיים ולפתיחת אופקים חדשים ומבטיחים עבורם בספורט ובחיים.
נגב. כל הסיכויים!
מרכזי הטניס והחינוך בישראל, נרגשים לשתף אתכם בשיתוף פעולה אמיץ עם קהילת רהט, העיר הבדואית היחידה בישראל והעיר הערבית השנייה בגודלה בארץ. אנחנו שם, יחד עם שותפינו המדהימים, בהובלת ראש עיריית רהט, פאיז סהיבאן ויו"ר ועדת הספורט בעיר, עמאר אבו ג'רארה, במטרה לפתח את הטניס בעיר, לטפח מנהיגות צעירה ולהשפיע על אורח החיים של הילדים בדרך של ספורט וערכים. במסגרת שיתוף הפעולה מתקיימים מזה מספר חודשים תהליכי הכשרה של מורות ומורים לחינוך גופני ברהט כמדריכי טניס מקומיים על-ידי מאמן העל, רונן מורלי. במסירות אין-קץ מגיעים רונן וצוותי אימון ממרכזי הטניס והחינוך בישראל, להנגיש עבורם את יסודות המשחק, את ערכיו הייחודיים ואת תרומתו לפתיחת אופקים מבטיחים גם לילדי רהט, על המגרש ובחיים עצמם.
ד', בן 16, עכו
ד' לוקח חלק בתכנית "חבק" לילדים יהודים וערבים בסיכון במרכז לטניס בישראל – עכו. ד' לוקח חלק בתכנית "חבק" לילדים יהודים וערבים בסיכון במרכז לטניס בישראל – עכו. הוא מגיע ממשפחה דלת אמצעים, וטניס הוא למעשה הפעילות היחידה הנגישה לו בשעות שלאחר בית הספר. לולא הפעילות במרכז הטניס, כנראה שהיה מעביר את זמנו בחוסר מעש בביתו, או גרוע מכך – ברחוב. כשרק הצטרף לתכנית "חבק", ד' היה מופנם, ביישן ועם מעט מאוד חברים. הפעילות במרכז הטניס פיתחה אצלו את הביטחון העצמי ויכולת העבודה בצוות, והוא אף זכה בתואר השחקן המצטיין של התכנית לשנת 2012. ד' גם נבחר להיות "ball boy"בטורניר בינלאומי יוקרתי שנערך במרכז הטניס בעכו. ד' משתתף גם בפעילויות אחרות של המרכז לטניס בישראל – עכו. הוא מגיע למרכז ארבע פעמים בשבוע, מה שהפך את המקום לבית שני עבורו. ההישגים מעוררי ההשראה שלו מוכיחים לנו שילדים יכולים להגיע רחוק כאשר נותנים להם את ההזדמנות להצליח בסביבה תומכת ומחבקת כמו זו של מרכז הטניס.
ר', בת 19, אשקלון
ר' מתאמנת במסגרת התכנית לילדים בעלי צרכים מיוחדים באשקלון היא מתגוררת בשדרות וחווה את הפחד מהתקפות טילים על בסיס יומיומי. עם זאת, הנסיעות למרכז הטניס שוות את זה, והיא חולמת שיום אחד תהפוך לאלופת טניס. ר' החלה לשחק בגיל 4, לאחר שעלתה מרוסיה יחד עם הוריה, שמאוד רצו שתשחק טניס. שעיה אזר, מנהל המרכז לטניס בישראל – אשקלון, מספר על ר': "היא עובדת מאוד קשה. למרות הקשיים הרבים עמם היא מתמודדת בחיים, היא תמיד שומרת על חיוך וגישה חיובית. ר' ממוקדת בטניס ובחברים שלה, ולא במציאות הביטחונית שבה היא חיה". ר' מעידה כי המרכז לטניס בישראל – אשקלון הפך למקום בטוח עבורה: "לבוא למרכז עוזר לי המון, מכיוון שהוא מאפשר לי לשמור על שגרה יומיומית ולהרגיש בטוחה. כשגרים בשדרות, אפילו לשחק עם חברים בחוץ יכול להיות מסוכן". הפעילות של ר' במרכז הטניס מתאפשרת הודות למלגה שהיא מקבלת מהארגון. ישנם מעל ל-1000 ילדים במצבה של ר', והתמיכה הכספית שהם מקבלים מאפשרת להם להשתתף בפעילויות טניס וכושר במרכזים הפזורים ברחבי הארץ. באמצעות מגוון של תכניות לקהילה, המלמדות משמעת ושליטה עצמית, משפרות את הביטחון העצמי ומספקות דמויות לחיקוי המרכז לטניס בישראל מצליח לעזור לילדים בסיכון להפוך למבוגרים עצמאיים ואחראיים.
רותם, בת 18, רמת השרון
רותם נולדה כפגה וסבלה מזיהום שאף הפך אותה לחירשת מינקות, אך כנגד כל הסיכויים הפכה לאחת משחקניות הנוער המובילות בארץ בקטגוריית הטניס לחירשים. היא רואה במגבלת השמיעה יתרון, וחולמת לייצג את ישראל בגביע הפדרציה. בגיל 9 רותם החלה לשחק במרכז לטניס בישראל – רמה"ש. "התאהבתי בספורט הזה והוא נתן לי הרבה ביטחון. הכרתי המון חברים חדשים ואני מרגישה שלאנשים באמת אכפת ממני כאן. השלמתי עם החירשות ואני רואה בה יתרון כאשר אני משחקת. לעומת שחקנים רבים שהרעש יכול להסיח את דעתם, העובדה שאני לא שומעת כלום במהלך המשחק תורמת לי רבות לריכוז. אני מסוגלת להתמקד במשחק וביריב, ולהתעלם מכל מה שקורה מסביב". אייל תעוז, מנהל המרכז לטניס בישראל, מספר: "מדהים לראות כיצד רותם מתמודדת עם המגבלה שלה. למרות שהחירשות היא אתגר גדול בחיים שלה, היא מתנהגת כמו נערה רגילה ללא דרישות מיוחדות. כולם כאן אוהבים אותה, והרצון שלה להצליח מעורר בנו השראה". אבא של רותם, דודי, מוסיף: "למרכז הטניס יש השפעה עצומה על החיים של רותם. הוא נתן לה את הכלים והנחישות לחיות אותם כילדה רגילה עד כמה שניתן. האהבה, האכפתיות והחום שהיא מקבלת הם מעבר לציפיות שלנו. המרכז לטניס בישראל נותן לה המון ביטחון עצמי".
מוחמד, בן 14, ירושלים
מוחמד מתאמן במסגרת התכנית התחרותית של המרכז לטניס בישראל – ירושלים כמו אחותו הגדולה סיוואר, מוחמד חולם לייצג את ישראל בתחרויות ארציות ובינלאומיות. בהדרכת מאמניו הוא מתאמן במרכז ללא הפסקה, משתפר בעקביות ומגיע להישגים יפים. מרכז הטניס אף מעניק לו את ההזדמנות להיפגש ולהכיר ילדים יהודים בני גילו, שרבים מהם הפכו לחבריו הקרובים. מוחמד מקבל במרכז כלים וכישורים שיעזרו לו להצליח בחיים, על המגרש ומחוצה לו. מוחמד מספר: "המאמנים שלי תמיד תומכים בי ומעודדים אותי לתת את כולי כדי להצטיין בטניס. החלום שלי הוא להפוך לשחקן טניס מפורסם ואני מאמין שאשיג את המטרה הזו".
שיר, בת 19, יקנעם
כששיר מיקנעם למדה בכיתה ב', מאמנים של מרכז הטניס הגיעו לכיתתה והציגו לילדי הכיתה את משחק הטניס שיר התאהבה במשחק כמעט מיידית, ומאז לא הפסיקה לשחק: תחילה פעמים בשבוע, במסגרת התכנית ההישגית, ובהמשך בתכנית התחרותית. כיום שיר משרתת בצה"ל כספורטאית מצטיינת ומתמקדת באימונים והכנה לקולג'. היא מתאמנת בחיפה ויקנעם ומשתתפת בתחרויות ארציות ובינלאומיות. היא חלק מנבחרת הבנות של מרכז הטניס, שנפגשות לאימון ברמה"ש אחת לחודש. "מרכז הטניס הוא בית שני עבורי בכל דרך אפשרית", אומרת שיר. "אני נמצאת שם כמעט כל יום ומתאמנת שעות על גבי שעות יחד עם חבריי לנבחרת והמאמנים המסורים שלנו. המרכז הוא סביבה נעימה שבה לאנשים אכפת ממני והם מאמינים בי ואני יודעת שההתקדמות שלי חשובה להם. המאמן האישי שלי ומנהל המרכז, שרון, מכיר אותי כבר מעל 10 שנים ותומך בי לאורך כל הדרך. המרכז לטניס בישראל גם תומך בי מבחינה כספית וזה עוזר למשפחה שלי. אני מאוד מעריכה את העזרה הזו, ותמיד מנסה לתת בחזרה בכל דרך אפשרית".
מ', בן 19, יפו
מ' משתתף בתכנית התחרותית של המרכז לטניס בישראל – יפו הוא בן יחיד לאם חד הורית שעלתה לישראל מרוסיה ועובדת כמורה למוזיקה. בשל מצבה הכלכלי בחרה האם לגור בשכונה ד' ביפו, משכונות המצוקה של דרום ת"א, שרחובותיה אינם בטוחים עבור ילדים הרוצים לבלות בחוץ לאחר הלימודים. אמא של מ' חיפשה מקום חם ואוהב שבו הוא יוכל לבלות את שעות אחה"צ, וכך מצאה את מרכז הטניס, הממוקם במרחק הליכה מביתם. מ' התחיל לשחק טניס בגיל 6, בתכנית בסיסית הכוללת שני אימונים בשבוע. הוא התאהב במשחק באופן מיידי והתחיל להגיע למרכז על בסיס יומי. הוא הרגיש שהוא מצא בית. המאמנים שזיהו את הפוטנציאל הטמון בו ואת תשוקתו למשחק החליטו לצרפו לקבוצה התחרותית. "הנטל הכלכלי הכביד מאוד על אמא שלי, שחיפשה עוד מקורות הכנסה על מנת לתמוך בחלום שלי" מספר מ', "הייתי עדיין ילד קטן אז לא הבנתי עד כמה המצב שלנו היה קשה. היום, אחרי 13 שנים, אני מבין שמרכז הטניס 'אימץ' אותי ומעולם לא וויתר עלי. הם עזרו לנו כל כך הרבה כך שאוכל להמשיך לשחק, סבסדו את מחיר האימונים ונתנו לי מלגות כך שאוכל לרכוש את הציוד המתאים. במרכז לטניס בישראל לא למדתי רק לשחק טניס. קיבלתי כלים לחיים: אמונה בעצמי, משמעת, ביטחון, יכולת להציב מטרות ולהתמודד עם כישלונות כמו גם הצלחות. אני כבר לא מ' הביישן שהייתי. אני מסוגל לדבר מול קהל ולהיות גאה בעצמי. אני מעולם לא מוותר, גם אם האתגרים נראים בלתי אפשריים. מרכז הטניס ראה את הפוטנציאל שבי ואני אעשה את כל שביכולתי כדי להראות להם שהם צדקו". ב-2015 זכה מ' במקום השני באליפות הנוער "ארצית פסח".
א', בן 13, אשקלון
עם החלום להפוך לשחקן האתיופי הראשון שמייצג את ישראל, א' מתאמן 4 פעמים בשבוע בתכנית התחרותית של המרכז לטניס בישראל א' עלה לישראל מאתיופיה יחד עם הוריו בשנת 2011 והוא עדיין מתמודד עם קשיי הקליטה. רחל, אחותו הגדולה של א', שומרת עליו ועל האחים הקטנים שלו, שכן שני הוריו עובדים לכל אורך היום. מתוך היכרות עם המשחק, היא זו שהתעקשה שאושרי יתחיל לשחק במרכז הטניס. הוא הצטרף לתכנית "דור העתיד" להעצמת ילדים בני העדה האתיופית, והמאמנים הבחינו מהר מאוד בפוטנציאל וביכולות הפיזיות שלו. בעקבות הקשיים הכלכליים, רחל נאלצה לעזור להוריה בפרנסת המשפחה והפסיקה לשחק טניס, אך עדיין וידאה שא' ימשיך באימוניו במרכז. "זה היה מאוד חשוב שא' ימשיך לשחק כל יום, לא רק בזכות ההנאה הרבה שהטניס מסב לו, אלא גם כי הוא לומד כל כך הרבה דברים כשהוא במרכז", אומרת רחל. "בשביל שנינו מרכז הטניס הפך לבית שני ואנחנו נהנים מכל דקה שאנו מבלים שם". סיפורו של א', כמו סיפורים נוספים, הם דוגמא להשפעה העזה של המרכז לטניס בישראל על חיי הילדים. ג'ונתן דיוויד המממן את תכנית "דור העתיד" מסביר: "לגרום לילדים להיות מעורבים בדבר הזה ולבנות את הדימוי העצמי שלהם כנראה תורם להתפתחות שלהם יותר מכל דבר אחר". דבורה מרשה, בוגרת התכנית, מסכימה: "העלייה לארץ מאתיופיה היתה לא קלה, במיוחד כשרק הגענו והיה קשה במיוחד, המרכז לטניס בישראל הפך להיות הדבר החשוב בחיי. המרכז היה כמו משפחה עבורי, והאנשים שם גרמו לי להרגיש שאני שייכת".
א', בן 19, אשקלון
א' עלה מבריה"מ לשעבר והוא משחק טניס קצת יותר מארבע שנים. על אף שהוא סובל מבעיה התפתחותית, א' פורח על המגרשים של המרכז לטניס בישראל – אשקלון הוא עלה לישראל עם משפחתו בגיל שנתיים בלבד, והם התבססו בעיר נתיבות, כ-30 דקות מאשקלון. א' למד בבית ספר לילדים עם מגבלות פיזיות והתפתחותיות. לפני 5 שנים, מנהל המרכז שעיה אזר יזם שת"פ עם בית הספר והביא את תלמידיו לפעילות ספורטיבית שבועית במרכז הטניס. שעיה מספר: "כשרק התחלנו, לא קיבלנו מימון מאף גורם, אבל הודות למרכז לטניס בישראל אנחנו יכולים להמשיך לעבוד עם הילדים המדהימים האלו. לראות את א' פורח על מגרש הטניס מחמם לי את הלב. הוא ילד חיובי, אוהב ומלא שמחת חיים." א' הגיע להישגים מרשימים בתחרויות ה"ספיישל אולימפיקס" (תחרויות המיועדות לילדים ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים). הוא נסע לגרמניה יחד עם חמישה ספורטאים נוספים בעלי מוגבלויות והתחרה בפעם הראשונה בטורניר בינלאומי. "הודות לטניס ולמרכז לטניס בישראל, ניתנה לי האפשרות להכיר אנשים חדשים וזה נתן לי תחושה של שייכות" אמר א', "אני אוהב את מרכז הטניס באשקלון ואני אוהב את המאמנים שלי כאן". גם אחותו של א', אולגה, מבחינה בשינוי: "מאז שאחי הגיע למרכז הטניס אני רואה בו שינוי גדול לטובה. הוא הפך להיות יותר חברותי, רגוע ופתוח לדברים חדשים". התכניות הקהילתיות של המרכז לטניס בישראל הביאו לשינוי מהותי בחייהם של ילדים ובוגרים רבים בעלי צרכים מיוחדים כמו א'. התכניות נותנות מענה למגוון רחב של מצבים וצרכים, כולל בעיות התפתחותיות, מגבלות פיזיות, אוטיזם, בעיות קשב וריכוז, פציעות כתוצאה מהשירות הצבאי ועוד. ילדים ומבוגרים כאחד מרוויחים מהיתרונות הרבים של התכניות ומהשתתפות בפעילויות הטניס והכושר המתקיימות על בסיס שבועי בהיקף ארצי. התכניות תורמות לביטחונם העצמי ומשפרות את הריכוז, יכולת ההתמדה, כוח הרצון והבריאות הכללית שלהם.
ט', בן 14 ב"ש
ט' משתתף בתכנית "דור העתיד", שמטרתה להעצים ילדים בני העדה האתיופית. הפעלת התכנית מתאפשרת הודות לתרומתו של ג'ונתן דיוויד, שהחליט להשקיע באותם ילדים בתקווה שיום אחד הם ייצגו את ישראל בנבחרת הדיוויס. טל השתפר מאוד מאז הצטרפותו לתכנית וכעת הוא חלק מהתכנית התחרותית. ט' התחיל לשחק טניס לפני כחמש שנים, עם תחילת הפרויקט. לפני הגעתו אל מרכז הטניס ט' הרגיש כנטע זר בכל מקום בו היה. מאז שהחל לשחק באופן קבוע חלה אצלו תפנית משמעותית וט' גילה שיש לו כוח רצון רב מששיער ופוטנציאל להיות שחקן מעולה. מאז השתתף בתחרויות פנימיות במרכז וזכה במספר רב של מדליות וגביעים. "החלום שלי הוא להיות שחקן מצוין ולהיות ידוע בישראל ובעולם", אמר ט'. "אני תמיד שואף להשתפר, אני רוצה לזכות בהרבה גביעים וטורנירים, וכמובן להיות מספר אחת." מיקי, המאמנת שלו, מזהה את הפוטנציאל שבו: "ט' הוא ילד מאוד מיוחד שמאמין שיהפוך להיות שחקן מצוין. גם אני מאמינה בכך. הוא השתפר והתפתח כל כך הרבה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית, ואני יודעת שהוא מודל לחיקוי עבור חבריו לקבוצה". יניב סקירה, מנהל המרכז לטניס בישראל – באר שבע, מסכים: "אני שמח לראות את ההתקדמות המקצועית והחברתית של ט' מאז הגעתו למרכז. אין לי ספק כי הוא בדרך הנכונה להגשמת החלומות שלו".
אלעד גוונשניידר, בן 28, ב"ש
מאז החלה לפעול, לתכנית לילדים בעלי צרכים מיוחדים של המרכז לטניס בישראל השפעה עצומה על חייהם של מאות ילדים בעלי צרכים מיוחדים. התכנית שינתה גם את חייו של אלעד, שנולד עם תסמונת דאון ומתאמן במרכז לטניס בישראל – באר שבע מזה 10 שנים. "לפני שהחל לשחק טניס, אלעד היה מאוד ביישן וסגור", מספר אביו יוסי. "הוא היה חוזר מבית הספר הביתה ומשחק במחשב או רואה טלוויזיה לבדו. מאז שהצטרף למרכז הטניס, הבן שלי הפך להיות הרבה יותר חברותי. הוא הפך להיות יותר עצמאי ואפילו התחיל לנסוע באוטובוס לבד: בתקופת שירותו הצבאי היה מגיע לבסיס עם אוטובוס ללא ליווי, ומשם לוקח אוטובוס נוסף למרכז הטניס". בעקבות מוגבלותו, אלעד לא יכול היה להתגייס לשירות מלא. עם זאת לאחר שסיים שנתיים של שירות לאומי בבית ספר יסודי בבאר שבע, החליט להתנדב לצה"ל לשנתיים. השירות בצבא כמתנדב היווה עבור אלעד הגשמת חלום משום שזכה ללבוש מדים, כפי שהוריו וארבעת אחיו עשו לפניו. בטקס יום העצמאות ה-65 הוענק לאלעד פרס הצטיינות על שירותו בצה"ל. הוריו הקדישו את הפרס למרכז לטניס בישראל מתוך הכרה בהשפעה העצומה שלו על חייו של אלעד ושל ילדים רבים נוספים. "המרכז לטניס בישראל שינה את חייו של אלעד בכ"כ הרבה דרכים. אלו שלא מכירים אותו אולי לא יבינו זאת, אבל בתור אבא שלו אני יכול להעיד עד כמה השינוי הוא גדול. המרכז לטניס בישראל באמת שינה לטובה את חייו, וסייע לו להשיג מטרות שמעולם לא חשב שיוכל להשיג." אלעד זכה במדליית הכסף באליפות אירופה שהתקיימה בפולין ובמדליית הארד באולימפיאדת הספיישל אולימפיקס שהתקיימה בבייג'ין ב-2008.