יפו

מרכז הטניס ביפו נפתח במאי 1979, שלוש שנים אחרי המרכז ברמת השרון. תחילה נבנו שמונה מגרשים ושבע שנים מאוחר יותר נוספו עוד תשעה. המרכז נפתח בעזרתו הרבה של ראש עיריית תל אביב דאז, שלמה להט, שמצא חשיבות רבה בהקמתו של מרכז שיעניק לילדי האזור מסגרת חברתית וספורטיבית, גם אם משפחותיהם אינן יכולות לממנה.

המרכז כולל שישה עשר מגרשים, מגרש קט-רגל מדשא סינתטי, מגרש כדורסל חדיש ואצטדיון שמאכלס כ-300 צופים. בנוסף לתכניות טניס רבות לכל הגילאים, המרכז מקיים תכניות מיוחדות למען הקהילה, הממומנות ברובן על ידי תורמים מהארץ ומחו"ל: פרויקט דו קיום בגני הילדים בשעות הבוקר (אימוני תנועה לגיל הרך בהשתתפות גנים יהודיים וערבים יחדיו), תכנית דו קיום לילדים בשעות אחר הצהריים, פרויקט למען ילדים בסיכון, פרויקט העצמה נשית ותכנית למען ילדים עם צרכים מיוחדים.

במהלך השנים גדלו במרכז ביפו שחקנים רבים שזכו באליפויות ישראל לבוגרים ולנוער ובתחרויות בינלאומיות וארציות רבות. המפורסמים שבהם: אמיר וינטרוב, אמיר חדד ואייל ארליך.