ביום העצמאות, כשהמדינה עוצרת לרגע כדי להביט לאחור בגאווה ולהביט קדימה בתקווה, אנו חוזרים אל אחד הרגעים המרגשים בהיסטוריה של מרכזי הטניס והחינוך בישראל: טקס הדלקת המשואות בשנת 2004, שבו ד"ר איאן פרומן, ממייסדי מרכזי הטניס בישראל ואחת הדמויות המשפיעות ביותר על התפתחות הטניס בארץ, נבחר להשיא משואה בהר הרצל.
בשנת 2004 הוקדש טקס המשואות לספורט הישראלי ולאנשים שהשפיעו על דורות של ספורטאים, ילדים ובני נוער. בין שמות גדולים ומוכרים בספורט הישראלי, ניצב גם איאן פרומן, האיש שראה בטניס הרבה מעבר למשחק. עבורו, הטניס היה כלי לחינוך, לשוויון הזדמנויות, למצוינות ולחיבור בין ילדים מכל חלקי החברה הישראלית.
פרומן, שעלה לישראל מדרום אפריקה, היה רופא שיניים במקצועו, שחקן ומאמן טניס, אך מעל הכול איש חזון. יחד עם שותפיו לדרך, הוא הוביל את הקמת מרכזי הטניס והחינוך בישראל, מתוך מטרה להפוך את הטניס לנגיש לכל ילד וילדה, ללא קשר למקום מגורים, רקע, דת או מצב כלכלי. החזון הזה, שהחל במגרשים הראשונים ברמת השרון, צמח עם השנים לרשת מרכזים ארצית שהגיעה גם לפריפריה, לערים מעורבות ולקהילות מגוונות ברחבי הארץ.
הבחירה בפרומן להשיא משואה בשנת 2004 הייתה הכרה ממלכתית לא רק באיש, אלא ברעיון. רעיון שלפיו ספורט יכול לבנות אופי, לפתוח דלתות, לחזק קהילות וליצור עתיד טוב יותר. המשואה שהדליק הייתה סמל לעשייה ארוכת שנים, אך גם התחייבות להמשך הדרך.
השנה, כאשר ישראל מציינת את יום העצמאות בסימן "עוצמות של התחדשות", מורשתו של פרומן מקבלת משמעות עמוקה במיוחד. מרכזי הטניס והחינוך בישראל ממשיכים לפעול ברוח החזון שהוביל: להעניק לילדים ולבני נוער מסגרת חינוכית, ערכית וספורטיבית, לטפח מצוינות, לחזק שייכות ולבנות תקווה דרך המגרש.
הסרטון מטקס המשואות בשנת 2004, המצורף לכתבה, מזכיר לנו עד כמה רגע אחד על הבמה הלאומית יכול לשקף מפעל חיים שלם. דמותו של איאן פרומן, לצד הלפיד והמשואה, היא תזכורת לכך שמאחורי כל מרכז, כל מגרש וכל ילד שמחזיק מחבט בפעם הראשונה, עומד חזון גדול של אמונה באדם, בחינוך ובחברה הישראלית.
גם היום, שנים לאחר אותו טקס, האור שהדליק פרומן ממשיך להאיר את דרכם של מרכזי הטניס והחינוך בישראל. ביום העצמאות הזה אנו מצדיעים לו, למייסדים, לשותפים ולכל מי שממשיך להפוך את החזון למציאות חיה ונושמת בכל יום מחדש.